מערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל – תמונת מצב לשנת 2005 ד"ר עמי וולנסקי אוניברסיטת תל-אביב

הישגי המערכת 41% מהגידול בתוצר מוסבר הודות להשקעות במחקר ופיתוח 29% מהגידול מוסבר הודות לגידול ברמת ההשכלה 70% מהפטנטים נשענים על מחקר אוניברסיטאי כל 7 אוניברסיטאות המחקר נכללות ב- 500 המוסדות המובילים בעולם בשנת 2005 מקום שלישי בעולם במספר הפרסומים המדעיים למיליון תושבים (שנת ) בעלי 16 שנות השכלה ומעלה מהווים שמינית מאחוז המובטלים ב נגישות להשכלה – 43% מתוך שנתון בשנת

דפוסי הפעולה של המערכת סעיף 15 לחוק: "מוסד מוכר להשכלה גבוהה הוא בן חורין לכלכל את עניניו האקדמיים והמינהליים כראות עיניו..." עקרון החירות האקדמית (מה ללמד; מי ילמד; איך ילמד; מי ילמד/הסטודנט) חוק המל"ג –הכרה במוסדות ראויים –נגישות להשכלה גבוהה הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) –תכנון צרכים –חלוקת התקציב

מחלוקות בדרך להקמת מל"ג המתח בין צרכי המדינה לדרישת החירות של המוסדות רק הצעת החוק השלישית מתקבלת

ציטוט רימלט: –שיעבוד המדע והמחקר אין זו המצאה של הדמקורטיות העממיות, דבר זה היה קיים בימי הביניים, דבר כזה היה מקובל בכל משטר טוטליטארי שהכריז תמיד שהמדע צריך לשרת את העם ולמעשה הייתה הכוונה להכניס את המדע למיטת סדום ולהפכו לכלי שרת ביד השלטון. החופש של אנשי המחקר להביע דעות עצמאויות ולהורות תורות אפיקורסיות עד כמה שהן בגדר של דעות – זהו יסוד היסודות להתפתחות ולקידמה במדע.

הרקע להקמת ות"ת התביעה הקבועה של הממשלה להגדיל את מספר הסטודנטים הצורך להגדיל את שיעור הלומדים מבני עדות המזרח ניהול גירעוני של האוניברסיטאות פוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה

במבחן התוצאה - הנגישות

שלב א' – שנות החמישים – שנות השבעים הקמת חמש אוניברסיטאות –בר-אילן –תל אביב –באר שבע –חיפה –אונ' פתוחה

שלב ב' – שנות השבעים והשמונים –רופין –שנקר –בצלאל –האקדמיה למוסיקה ולמחו –בית הספר הגבוה לטכנולוגיה –לדוד ילין –בית ברל –מכללת ירושלים לבנות –לוינסקי –זינמן –סמינר הקיבוצים –אורנים –אורט

שלב ג' – תכנית האב למכללות האקדמיות אישור המל"ג אישור הממשלה 1995 – תיקון חוק המל"ג (תיקון 10) תוספת של 30 מכללות אקדמיות

אחוז הסטודנטים המתקבלים לשנה א' מתוך קבוצת הגיל ושנתון שנהגודל שנתון% זכאים לבגרות % המתקבלים לשנה א' תש"ט11, תש"ך25, תש"ל52, תש"ם65, תש"ן85, תש"ס106, תשס"ב107, תשס"ד112,

במבחן התוצאה – איכות שנות התשעים = שוק "רעב" לתארים אקדמיים שלוחות מחו"ל השלכת התחרות על המוסדות הישראלים –הורדת הרף ביחס למשך הלימודים –הורדת הרף בדפוסי למידה והוראה –התפתחות של למידה חוץ תקציבית וללא תיזה

במבחן התוצאה – ההשלכות על התקציב צמצום התקציב הציבורי הכולל הסכם השכר של הסגל משנת 1994 הפנסיה התקציבית ועדת וינוגרד אבדן הרזרבות (של ות"ת ושל האוניברסיטאות) תכנית החומש –צמצום תקציבי הנגישות –צמצום תקציבי הפיתוח מוסדות להשכלה גבוהה מתפתחים כ- quasi market

לחצים קיימים על מערכת ההשכלה הגבוהה הקמת אוניברסיטאות חדשות הקצבות שכר לימוד למוסדות הפרטיים העברת תקציב השכלה גבוהה למשרד החינוך אי מימון הגידול הטבעי –קיימים מוסדות ציבוריים הקולטים תוספת סטודנטים בהיקף של בין 2%-20% - ללא מימון ציבורי –היקף הגידול המתוקצב בתכנית החומש קטן מהגידול הטבעי

לחצים קיימים (המשך) יוזמות חקיקה בתחומי: –תקציב ההשכלה הגבוהה –תנאי קבלה של סטודנטים –השכלה תורנית גבוהה –הרכב המועצה

אתגרים לעשור הראשון במאה ה- 21 מבחן הנגישות –חרדים –מצטיינים בפריפריה –ערבים –או"פ –מכינות אקדמיות

אתגרים (המשך – חידוש מושגי בנושא הנגישות) Credit transfer –מוסדות דו-שנתיים –בין המכללות –בין המכללות והאוניברסיטאות שיח חדש בין אוניברסיטאות למכללות הפסיכומטרי שכר לימוד והשלכותיו על נגישות

אתגרים – תחום האיכות שיפור איכות התואר האקדמי שמירת מעמד ישראל בתחום המחקר שמירת האיזון בהתפתחות הפקולטות השונות שמירת החירות האקדמית מניעת פוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה שמירת מעמדם הבלתי תלוי של ות"ת ומל"ג

אתגרים – תחום התקציב שכר הלימוד ומימון רכישת השכלה פרוגרסיבי קביעת השתתפות הממשלה בתקציב שמירת עצמאות ות"ת כגורם ביניים שמירת חירותם של המוסדות תביעות המוסדות הפרטיים להשתתפות בשכ"ל